רייקי והיהדות החרדית

 הרייקי והיהדות החרדית.

 היהדות החרדית רואה בסמלי הרייקי  מוטיב של עבודה זרה, בסמלים עצמם אין  בהם כוח, על כן מי  שבקיא ברייקי יודע כי טענה זו משוללת כל יסוד.

הסמלים הם אותיות יפניות עתיקות, מעין מנטרות שהמטפל מתמקד בהם, כדי להרגיש יותר מחובר לאנרגית היקום צי .

 המחקרים מלמדים כי הסמלים לא ניתנו למיקאו אוסואי בהתגלות תקשור או במדיטציה כפי שהאגדה מספרת, אלא הם נוספו מאוחר יותר, הרבה יותר מאוחר על ידי  ד"ר אוסואי  בעצמו, התוספת על ידו נעשתה רק  כדרך לימוד  לצורך מיקוד האנרגיה לתלמידיו, זאת נעשה  בבית הספר בו לימדו רייקי מסורתי ביפן.

חלק  ניכר מהתלמידים  לא  הרגישו  את זרימת האנרגיה בידיהם ומאחר והדבר  היה להם קשה , החליט אוסואי להוסיף סמלים לצורך  מיקוד, הכוונה הייתה למקד את האנרגיה בעת הטיפול  וכן גם  בעת תהליך הלימוד להכשרת מטפלים ברייקי.

הכלים למיקוד - הסמלים  הם  אותיות יפניות עתיקות הקיימות בא"ב היפני העתיק- סנסקריט, הם משוללי כל כוחות  מיסטיים או מאגיים.

 לדוגמא, כדי שמטפל/ תלמיד  ירגיש שהוא עושה מדיטציה בשלב הראשון, המדריך  מדריך את התלמיד לדמיין מילה  מסוימת נניח "שבת" זאת  על מנת להקל על התלמיד , שהרי לא לחשוב על כלום קשה יותר מאשר להתמקד בדבר מה מסוים, באופן זהה ניתן לדמיין כל מילה אחרת בכל שפה אחרת .

לאחר שהתלמיד מצליח להיכנס למדיטציה באופן קל ומהיר הוא לא צריך להיעזר יותר במילה שנהג לדמיין ואז הוא מצליח להיכנס למדיטציה ללא כל  כלי עזר = מדיטציה בלתי מובנית.

כך בעזרת האותיות בשפה העתיקה  התלמיד מתחבר לאיכות אנרגטית של הרמוניה ואיזון רגשי, הוא יכול , לא חייב, לדמיין את האות היפנית המתאימה וכך הלאה.

עם  הזמן , מטפלים מפסיקים באופן טבעי להשתמש בסמלים מאחר  והם  לא צריכים יותר את  תיווכם, הם  מתחברים לאנרגיית הצי ולאיכויותיהם העדינות, ללא דמיון הסמלים / אותיות .

קיימת תפיסה מוטעית גם בשל הסיבה שאנו ביהדות  רואים באותיות הא"ב בעברית כוחות מיסטיים, לכל אות יש כוח , לעומת זאת בשפה היפנית העתיקה אין שום כוח לאותיות והן מבחינתנו בגדר ציורים בלבד, על כן לא ניתן להשוות בין הציורים חסרי המשמעות המיסטית בשפת הסנסקריט לבין היהדות .

מאידך סמלי הרייקי המסייעים למאסטר בתהליך הכוונון / תיאום של תלמידיו , לעיתים מומרים על ידו בסמלים יהודים חרף היותם סמלים – מילים בשפה עתיקה  בהצלחה רבה, שהרי הסמלים היהודים ידועים  כבעלי כוחות מיסטיים בניגוד לסמלים הטיבטים/ סנסקריטים המקוריים .

אולם כאן נשאלת השאלה האם כיוונן בתהליך של שימוש בסמלים יהודיים עדיין יהיה רייקי, או שהדבר יקבל המרה לאנרגיה אחרת שאינה על טהרת הרייקי ?

כידוע  קיימות אנרגיות רבות ושונות שחלקן לריפוי, וחלקן לאו דווקא לריפוי אולם ניתן להמירם לריפוי, לעיתים יתכן כי מאסטר זה או אחר חש כי הסמלים היהודיים חזקים יותר לגביו  וכך יעדיף את השימוש בהם על פני השימוש בסמלי הרייקי המסורתי הטיבטי.

לדעתי גם אם אין כל פסול בכך, שהרי הרייקי היא אנרגיה  אלוקית במהותה  וניתן להעצימה בכל אופן בו חש המרפא כי היא מעצימה את כוח הריפוי.

 עדיין נותרת השאלה האם טכניקה זו נותרת עדיין רייקי ? 

מאידך חלק מהפלג החרדי ביהדות רואה משום חוסר ידיעה  את השימוש בסמלים הטיבטים כעבודה זרה, עכו"ם.

ברור שטענה זו אינה רלוונטית כלל במקרה זה , שהרי המשתמשים בסמלי

הרייקי לצורך העצמת מיקוד אנרגיית הריפוי , היא  האנרגיה  האלוקית אינם סוגדים או מחליפים את האמונה באלוקים באמונה בסמלים ובודאי שאינם סוגדים או מאמינים בסמלים כמחוללים נסים, יתרה מכך, המשתמש באנרגיית הריי- אלוקים, (קי- אנרגיה) מצהיר על ידי השימוש באנרגיה זו כי הוא מאמין באלוקים .

יתרה מכך המטפל כידוע רק משמש צינור להעברת אותה אנרגיה  אלוקית ומעולם אינו מתיימר להיות בעלים של אותה אנרגיה (כפי שמקובל בהילינג, בו המטפל אמור להזרים אנרגיה "שלו" למטופל).

לאור זאת יש לדחות על הסף טענות אלו הנובעות לדעתי מחוסר ידע הגורם לפחד, כאילו יש ברייקי משום עבודה זרה.

מעל הכל המונח "ריי" מעבר לעובדה שפירושו כאמור אלוקים הוא גם אחד מתוך ע"ב שמות מפורשים של האלוקים המופיעים בספר המלאך רזיאל.

 לסיכום: לדעתי על המאסטר המלמד את הסמלים ללמד את תלמידיו  את מהות  הסמלים הטיבטים "המסורתיים", תוך הסבר כי הסמלים נועדים לצורך מיקוד האנרגיה בלבד , כאשר הם עצמם משוללים כוחות מיסטיים  ולאפשר לתלמידיו לבחור את אפשרות השימוש בסמלים המתאימים להם .